שמש יניב נ' חברת מיוזיק בוקס2000בע"מ

פסק דין

1.התובע עבד כמתקין מערכות סטריאו לרכב אצל הנתבעת במשך כשנה וחצי, מתוכה כששה חודשים נעדר בשל פציעה בברכו. ביום 1.2.09 התובע הודיע על התפטרותו מהנתבעת.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא האם התובע זכאי, בנסיבות התפטרותו, לפיצויי פיטורים. בנוסף, נתבעו רכיבים נוספים, כגון תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה והבראה, דמי מחלה ודמי גמולים.

2.הרקע העובדתי –

א.הנתבעת היא חברה לשיווק והתקנת מערכות מיגון, סטריאו ותקשורת לרכב. הנתבעת בבעלות שני אחים – יחיאל ומאיר לוי, כאשר מלאכת הניהול נחלקת בין שניהם, ויחיאל הוא זה שמטפל בנושא העובדים והלקוחות (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 24-28).

ב.התובע החל עבודתו אצל הנתבעת ביום 25.7.07 ובפועל עבד עד יום 15.7.08.

ג.התובע עבד בימים א'- ה' וכן עבד לעיתים בימי שישי. כפי שיפורט להלן, העבודה בימי שישי עומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים, שכן לטענת הנתבעת התובע היה אמור לעבוד בימי שישי לסירוגין (שני ימי שישי בחודש) ואילו התובע טען שנקרא לעבוד בימי שישי מעת לעת, לשם תגבור, והדבר לא היה חלק מתנאי עבודתו.

ד.ביום 16.7.08 התובע נחבל במהלך משחק טניס, בעקבותיו סבל מקרע במיניסקוס בברך שמאל. התובע נותח בברכו ומאותו יום ועד סיום עבודתו, שהה בחופשת מחלה.

ה.הנתבעת שילמה לתובע דמי מחלה עבור שלושה ימים בחודש יולי 2008 (17-19.7.08). לאחריהם, התובע קיבל דמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי, לתקופה שמיום 20.7.08 עד 30.9.08.

במהלך חודש אוקטובר 2008, הנתבעת שילמה לתובע 2.25 ימי מחלה נוספים ולאחריהם התובע המשיך להיעדר מהעבודה, על פי אישורי מחלה שהמציא, אך ללא תשלום מהנתבעת.

ו.התובע הציג אישורי המחלה עד יום 1.3.09.

ז.התובע התייצב לעבודה אצל הנתבעת ביום 1.2.09 והתפטר במועד זה. לטענתו, הוא נדרש לעבוד בימי שישי לסירוגין ודרישה זו מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו.

3.לישיבת ההוכחות התייצבו להעיד התובע וחברו, מר אלרואי טרביס, עובד הנתבעת בעבר. מטעם הנתבעת העידו מנהליה – מר מאיר לוי ומר יחיאל לוי.

בטרם נדון ברכיבי התביעה נציין כי איננו סבורים שיש לתת משקל לעדותו של מר טרביס, מטעם התובע. ראשית, מדובר בחברו של התובע, אשר הגיש תביעה כנגד הנתבעת והפסיד (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 5-12). בנוסף, תצהירו של מר טרביס ניתן רק לאחר שהוגשו תצהירי הנתבעת ולמעלה משנה לאחר התקופה הרלוונטית. גם תוכן העדות מעורר סימני שאלה ביחס למשקל שיש לתת לה, וזו בלשון זהירה. כך, למשל, העד העיד שלא עבד במקביל לתובע בימי שישי ובכל זאת התיימר להעיד על תנאי עבודת התובע (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 6 ואילך, עמוד 7, שורות 8-18). בנוסף, כאשר העד נשאל לגבי עובד אחר שעבד במקביל אליו, בתקופה הרלוונטית, לא ידע להעיד על תנאי עבודתו (עמוד 8, שורות 1-7). לא שמענו הסבר מניח את הדעת, כיצד העד ידע לתאר את תנאי עבודתו של התובע ואת אשר ארע בעניינו, בניגוד לעובד אחר שעבד עימו במקביל, באותה תקופה.

נסיבות הפסקת עבודתו של התובע

4.לטענת התובע (סעיפים 9-12 לתצהיר התובע), ביום 1.2.09 הוא התייצב במקום העבודה, לבקשת מאיר לוי (להלן – מאיר), למרות שהחזיק אישורי מחלה עד יום 1.3.09. יחיאל לוי (להלן – יחיאל) דרש ממנו להתחיל לעבוד בימי שישי לסירוגין ומדובר היה בשינוי בתנאי עבודתו, שלא הסכים לו, אלא ראה בכך הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. משאמר זאת ליחיאל, נענה שאם אינו מעוניין להמשיך לעבוד, עליו לתת הודעה מוקדמת בת חודש ימים.

5.לטענת הנתבעת, ביום 1.2.09 התובע התייצב בעבודה על דעת עצמו. באותו יום, התובע שוחח עם יחיאל, שהזכיר לו שעליו לעבוד בימי שישי לסירוגין. בעניין זה, גרסת הנתבעת היא שהתובע מלכתחילה היה אמור לעבוד כך, אולם עשה זאת רק בחודשים הראשונים לעבודתו ולמרות שהנתבעת העירה לו על כך מספר פעמים, התובע הגיע רק לסירוגין.

ביום 1.2.09 התובע חזר על סרובו לעבוד בימי שישי באופן קבוע, כפי שהתבקש, קם ועזב את המקום ולא שב עוד לעבודה.

6.לאחר ששקלנו את גרסאות הצדדים ואת עדויותיהם, לא מצאנו מקום לקבל את גרסת התובע, שעליו מוטל נטל השכנוע.

בשאלה אם התובע היה אמור לעבוד בימי שישי לסירוגין, לא מצאנו תימוכין לגרסת התובע לפיה העבודה בימי שישי היתה לעתים נדירות, רק כאשר התבקש לתגבר את העבודה במקום. מעיון בכרטיסי הנוכחות שהוגשו, עולה כי בתחילת העבודה, התובע עבד "כל שישי שני", כגרסת הנתבעת. כך עבד במשך מעל חמישה חודשים, עד דצמבר 2007. מחודש דצמבר 2007 ועד אפריל 2008 הגיע לעבודה רק ביום שישי אחד בחודש ובשלושת החודשים לאחר מכן לא הופיע כלל. נתונים אלה אינם מתיישבים עם גרסת התובע, לפיה התבקש לעזור מעת לעת. הם מתיישבים עם גרסת הנתבעת לפיה התובע היה אמור לעבוד בימי שישי לסירוגין, אך במהלך הזמן נעדר יותר ויותר. הדבר עולה מכרטיסי הנוכחות – תחילה עבד כמוסכם, לאחר מכן הגיע רק פעם בחודש ולאחר מכן לא הגיע כלל (ר' עדויות הנתבעת עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 10-14, שורה 18, עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 3-7, עמוד 27 לפרוטוקול, שורות 11-13).